דלגו לתוכן
אימפכץ (impkatz), ד״ר חגי כץ: לעמוד הבית

המודל החברתי-עסקי המתוק בעולם

איך מותג שוקולד הולנדי שינה את תנאי הרכש למגדלי הקקאו, ואז גייס גם את המתחרים להרחיב את המודל.

ד״ר חגי כץ

5 דק׳ קריאה

צדק וערך בשרשרת ההספקה

ב־2003 יצא העיתונאי ההולנדי טון ואן דה קוקן לבדוק איך מייצרים את השוקולד שנמכר בסופרמרקטים בהולנד. התחקיר הוביל את טוני והצוות שלו למטעי הקקאו במערב אפריקה, שם הם נחשפו לעבודת ילדים ועבודת כפייה. כשפנו ליצרניות השוקולד, הם התקשו לקבל תשובה לשאלה שהפכה למרכז התחקיר: האם אפשר לדעת מי גידל את הקקאו שנמצא בחפיסה שקנינו?

כדי להפוך את השאלה הזאת למוחשית, ואן דה קוקן אכל שוקולד מול המצלמה ופנה לרשויות בהולנד בבקשה שיעמידו אותו לדין. הטענה שלו הייתה שאם הוא קונה ביודעין מוצר שיוצר באמצעות עבודת כפייה, גם לו, כצרכן, יש אחריות. הוא לא הועמד לדין. אחת הבעיות הייתה הקושי להוכיח קשר בין העדויות ממטעי הקקאו לבין חפיסות השוקולד שאכל. הקושי הזה המחיש את אחת הבעיות שהעסק ניסה לפתור בהמשך: לעקוב אחר הקקאו מהחווה ועד לצלחת.

טוני והשוקולד

בנובמבר 2005 עבר הצוות מהתחקיר לניסוי מעשי. בשיתוף ארגון סחר הוגן הולנדי, הם הזמינו מיצרן בלגי 5,000 חפיסות שוקולד חלב. לפי מחקר מקרה על החברה, ההזמנה עלתה 15 אלף אירו ומומנה מחסכונותיו של מפיק התכנית. החפיסות נארזו בעטיפה אדומה בולטת וקיבלו את השם Tony’s Chocolonely. הסדרה הראשונה נמכרה במהירות, ולפי החברה יוצרו בעקבותיה עוד 8,000 חפיסות.

הביקוש הראשוני העיד שיש פה הזדמנות עסקית שיכולה לקבע ולהרחיב את האימפקט החברתי. זה נתן לצוות סיבה להפוך את המהלך החד־פעמי לעסק. עכשיו עמדה בפניו שאלה תפעולית: איך בונים שרשרת אספקה שתאפשר לדעת מאין הגיע הקקאו, ולעבוד לאורך זמן עם המגדלים שסיפקו אותו? החפיסות הראשונות נשאו תו סחר הוגן. בשנים הבאות, טוני׳ס פיתחה מערך רכש משלה, עם קשרים ישירים עם קואופרטיבים ויכולת לעקוב אחר הפולים לאורך שרשרת האספקה. ב־2019 כבר השתמשה רשת הסופרמרקטים Albert Heijn במערך הרכש של המותג שנולד מהתחקיר כדי לייצר שוקולד משלה. בין 5,000 החפיסות הראשונות ב־2005 ופתיחת שרשרת ההספקה למתחרים  בנתה Tony’s Chocolonely שני מודלים עסקיים סביב אותה מטרה. תחילה היא בנתה מותג צרכני סביב תנאי רכש טובים יותר למגדלים. אחר כך היא הפכה את מערך הרכש עצמו לתשתית שחברות אחרות יכולות להשתמש בה ולממן אותה.

האנשים בתחתית שרשרת ההספקה

שלב 1 | לבנות מותג שוקולד סביב מודל רכש אחר

התחקיר של טון ואן דה קוקן ועמיתיו לטלוויזיה ההולנדית העלה שאלה פשוטה: האם חברות השוקולד יודעות מי גידל את הקקאו שלהן ובאילו תנאים? החפיסות הראשונות של Tony’s נועדו לעורר דיון ציבורי. הביקוש הראשוני, שלפי החברה הגיע לכ־15 אלף הזמנות מול סדרה של 5,000 חפיסות, הצביע גם על הזדמנות מסחרית. בהמשך המותג המחיש את המסר דרך המוצר עצמו. החפיסה חולקה לקוביות בגדלים שונים כדי להמחיש את חלוקת הערך הלא שוויונית בענף.

המעבר ממחאה לעסק חייב את Tony’s לברר מה היא יכולה לשנות כרוכשת קקאו. החפיסות הראשונות נשאו תו Fairtrade רגיל. ב־2012 החלה החברה לפתח מערך שיאפשר לה לעקוב אחר הפולים לאורך שרשרת האספקה ולעבוד ישירות עם קואופרטיבים בגאנה ובחוף השנהב. עם הזמן התגבש המודל לחמישה עקרונות רכש.

  1. עקיבות - לזהות מי גידל את הקקאו ולעקוב אחר הפולים לאורך שרשרת האספקה.
  2. מחיר גבוה יותר - להוסיף פרמיות למחיר הרשמי למגדל, ולהשתמש במחיר ייחוס שנועד לאפשר הכנסה מספקת למחיה בתנאי גידול מוגדרים.
  3. התחייבות לטווח ארוך - לעבוד עם קואופרטיבים הסכמים רב-שנתיים לכמה עונות.
  4. חיזוק הקואופרטיבים - לממן יכולות ניהול ושירותים שהקואופרטיבים מספקים לחבריהם.
  5. שיפור איכות ופריון - לסייע למגדלים באמצעות הדרכה וגישה לצוותי עבודה מיומנים.

במודל המקורי, ההכנסה של Tony’s הגיעה ממכירת שוקולד, והערך למגדלים נוצר דרך התנאים שבהם החברה קנתה את הקקאו. לצרכן היה מוצר מובחן על המדף, ולמגדלים היה קונה שהציע מחיר גבוה יותר, קשר מתמשך ותמיכה מקצועית. עד שנת הכספים 2017/18, עוד לפני השקת Open Chain, הגיעה Tony’s להכנסות של כ־55 מיליון אירו ולרווח נקי של כ־2.5 מיליון אירו. בשלב הזה, היקף הרכש בתנאים המשופרים עדיין היה תלוי בכמות השוקולד שטוני׳ס עצמה מכרה.

שלב 2 | לפתוח את מערך הרכש לחברות נוספות

ב־2019 השיקה Tony’s את Tony’s Open Chain. השותפה הראשונה, רשת המרכולים Albert Heijn, התחילה עם סדרת שוקולד פרטית, Delicata. אחרי שהשותפות התבססה, הרשת התחייבה להרחיב את הרכש דרך המיזם לכל מוצרי המותג הפרטי שלה שמכילים קקאו. ב־2021 הצטרפה גם ALDI, עם סדרה משלה. החברות המשיכו להתחרות על המדף, ובמקביל השתמשו באותה תשתית לרכישת קקאו.

המנגנון הכלכלי הוא השתתפות בעלויות לפי טונה. החברות משלמות את מחיר הקקאו ואת הפרמיות למגדלים, ובנוסף משתתפות במימון המערך שמאפשר לקיים את ההתחייבויות האלה בפועל: מעקב אחר מקור הפולים, עבודה עם הקואופרטיבים, ניטור וטיפול במקרי עבודת ילדים ותפעול המיזם. גם Tony’s משלמת לפי אותו מנגנון. כחברה המייסדת, היא ממשיכה לשאת בסיכון הכספי אם פעילות Open Chain נקלעת להפסד תפעולי.

ההרחבה חייבה גם שינוי תפעולי. במסלול אחד הפולים נשמרים בנפרד עד למוצר הסופי. במסלול נוסף, שנועד להקל על הצטרפות בהיקפים גדולים, אפשר לעקוב אחר הפולים מהחקלאים עד למעבד, ושם הם עשויים להתערבב עם קקאו ממקורות אחרים. החברה המצטרפת עדיין קונה דרך המיזם את מלוא הכמות הדרושה למוצרים המשתתפים ומשלמת עליה לפי תנאי הרכש. כך אפשר להרחיב את היקף הקנייה בתנאים משופרים גם במפעלי עיבוד שעובדים עם כמה מקורות קקאו.

מה השתנה בקנה המידה?

תוצאות עסקיות

בעונת 2023/24 דיווח המיזם שהמחיר ששולם היה גבוה ב־44% מהמחיר הרשמי למגדל בחוף השנהב וב־18% בגאנה.

צדק ושיוויון בשרשרת ההספקה

מה אפשר לאמץ מהמקרה?

בשלב הראשון, כל חפיסה נוספת שטוני׳ס מכרה יכלה להגדיל את הביקוש שלה לקקאו שנרכש בתנאים משופרים. בשלב השני, גם מכירה של חפיסה של ALDI או Albert Heijn יכלה להגדיל את הביקוש הזה. זה השינוי שהפך את מודל הרכש של חברה אחת למנגנון להרחבת אימפקט לענף שלם. הסיפור של טוני׳ס צריך לעורר אצל צוותי רכש ופיתוח עסקי שתי שאלות:

(1) איפה יש ניצול וחוסר הוגנות בשרשרת ההספקה שלנו?

(2) איזו יכולת שכבר בנינו כדי לשפר את התנאים לספקים יכולה לשרת גם רוכשים אחרים, ומה יגרום להם להשתתף במימון שלה?

עוד מהבלוג

לכל הפוסטים
חדשנות תעשייתית פוגשת חדשנות חברתית
מאמר7 דק׳ קריאה

כשחדשנות תעשייתית פוגשת חדשנות חברתית

מה קורה כשמחברים בין יכולות הייצור והפיתוח של התעשייה לבין דרכי החשיבה של החדשנות החברתית? התשובה עשויה לפתוח דלת להזדמנויות עסקיות מסוג חדש.

מבשיל או נושר מהעץ? ביקורת לדו״ח ה-GIIN
מאמר7 דק׳ קריאה

מבשיל או תיכף נופל מהעץ?

המספר בכותרת הדו״ח החדש של ה-GIIN הוא החלק הפחות אמין בדו"ח, ודווקא ממצאי ההתפלגויות, שזוכים לפחות תשומת לב, הם האינפורמטיביים ביותר

המודל העסקי של Xbox Adaptive Controller
מיני-קייס 48 דק׳ קריאה

ההאקתון שכמעט נגנז

איך הצליח רעיון של עובדים, ללא תחזית מכירות מבוססת, להפוך למוצר מסחרי של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם? כך פיתחה מיקרוסופט את ה־Xbox Adaptive Controller