דלגו לתוכן
אימפכץ (impkatz), ד״ר חגי כץ: לעמוד הבית

כשחדשנות תעשייתית פוגשת חדשנות חברתית

מה קורה כשמחברים בין יכולות הייצור והפיתוח של התעשייה לבין דרכי החשיבה של החדשנות החברתית? התשובה עשויה לפתוח דלת להזדמנויות עסקיות מסוג חדש.

ד״ר חגי כץ

7 דק׳ קריאה

חדשנות תעשייתית פוגשת חדשנות חברתית

כשאנחנו חושבים על חדשנות בתעשייה, עולות בדמיוננו מעבדות מחקר ופיתוח, מהנדסים, טכנולוגיות מתקדמות, קווי ייצור חכמים ומוצרים חדשים. חדשנות היא אחד המנועים המרכזיים של התעשייה: היא מאפשרת לשפר את איכות המוצרים, להתייעל, לצמצם עלויות, לפתח שווקים ולשמור על יתרון תחרותי. כשאנחנו חושבים על חדשנות חברתית, התמונה אחרת לגמרי. אנחנו מדמיינים יזמים חברתיים, ארגוני חברה אזרחית, קהילות מקומיות ופתרונות יצירתיים לבעיות כמו עוני, הדרה, אי-שוויון, נגישות או הזדמנויות תעסוקה מוגבלות. לכאורה, אלו שני עולמות נפרדים. האחד עוסק בטכנולוגיה, בייצור ובתחרות עסקית; האחר עוסק בצרכים אנושיים ובשינוי חברתי. אבל מה יקרה אם נפגיש ביניהם? האם ייתכן שדווקא החיבור בין שתי צורות החשיבה האלה ייצור הזדמנויות שאף אחת מהן לא הייתה מזהה לבדה?

שתי צורות חשיבה, היגיון משותף

לחדשנות תעשייתית ולחדשנות חברתית יש יותר מן המשותף מכפי שנדמה במבט ראשון. שתיהן מתחילות בזיהוי של בעיה, צורך או הזדמנות. שתיהן מחפשות פתרונות חדשים, או שילובים חדשים של ידע, משאבים ויכולות קיימות. שתיהן דורשות יצירתיות, התנסות, למידה, שיתוף פעולה, ובסופו של דבר גם יכולת ליישם רעיון במציאות. ההבדל העיקרי הוא בנקודת המוצא ובערך שמבקשים ליצור. חדשנות תעשייתית מתחילה בדרך כלל מאתגר טכנולוגי, מצורך של לקוחות, מהזדמנות בשוק או משאיפה לשפר את ביצועי החברה. הצלחתה נמדדת לרוב במונחים של איכות, יעילות, תחרותיות ורווחיות. חדשנות חברתית מתחילה מצורך חברתי שאינו מקבל מענה מספק. היא מחפשת דרכים חדשות לענות על הצורך הזה, ולעיתים גם לשנות את דפוסי הפעולה, היחסים או המוסדות שמייצרים את הבעיה או משמרים אותה. הצלחתה נבחנת בראש ובראשונה במונחים של הערך החברתי שהיא יוצרת. כמובן, החלוקה אינה מוחלטת. חדשנות תעשייתית עשויה ליצור תועלות חברתיות עצומות, וחדשנות חברתית יכולה להתבסס על טכנולוגיה מתקדמת ולהיות רווחית מאוד.

ההבדלים בין השתיים הם שהופכים את המפגש ביניהן למעניין כל כך.

מה התעשייה יכולה להעניק לחדשנות החברתית?

לתעשייה יש נכסים שלא תמיד עומדים לרשותם של יזמים חברתיים. מפעל תעשייתי מחזיק בידע הנדסי וביכולות פיתוח, בתשתיות ייצור, בכוח אדם מקצועי, במערכי רכש ולוגיסטיקה, בערוצי שיווק והפצה ובהיכרות מעמיקה עם שווקים ולקוחות. אלה אינם רק משאבים כספיים או ארגוניים. אלו יכולות שבעזרתן אפשר להפוך רעיון למוצר, לייצר אותו באופן עקבי, להגיע לקהלי יעד גדולים ולבנות סביבו פעילות כלכלית בת-קיימא. אחד האתגרים של חדשנות חברתית הוא המעבר מפתרון מקומי מוצלח למודל שאפשר להרחיב ולשכפל. היכולות התעשייתיות עשויות להיות בדיוק מה שנדרש כדי לעשות את המעבר הזה. ולא פחות חשוב: היכולת לבנות סביב פתרון חברתי מודל עסקי רווחי עשויה לצמצם את התלות שלו בתרומות ובמענקים, ולאפשר לו להתקיים לאורך זמן.

ומה חדשנות חברתית יכולה להעניק לתעשייה?

כאן, בעיניי, נמצאת ההזדמנות המעניינת באמת. בתהליכי חדשנות עסקית אנחנו רגילים לשאול מה הלקוחות רוצים, איך נשפר את המוצרים שלנו, אילו טכנולוגיות חדשות זמינות לנו, ואיפה נמצא השוק הבא. חדשנות חברתית מזמינה אותנו להוסיף שאלות אחרות: מי הם האנשים שהצרכים שלהם אינם מקבלים מענה? אילו חסמים מונעים מהם להשתמש במוצרים ובשירותים קיימים? אילו משאבים וכישורים אינם מנוצלים? האם אפשר לארגן אחרת את הקשרים בין היצרן, הצרכן, העובדים והקהילה?

אלו אינן שאלות חברתיות בלבד. הן עשויות להיות גם שאלות מצוינות לפיתוח עסקי. צרכים שאינם מקבלים מענה עשויים להצביע על שווקים שלא זוהו. חסמי נגישות עשויים להוביל לעיצוב מוצרים ושירותים חדשים. אוכלוסיות שאינן משתתפות כיום בפעילות הכלכלית עשויות להפוך לעובדים, ספקים, שותפים או לקוחות. שיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים וקהילות יכולים להציע ידע ודרכי פעולה שאינם מצויים בתוך החברה. במילים אחרות, חדשנות חברתית יכולה להרחיב את שדה הראייה של החדשנות התעשייתית. היא יכולה לעזור לחברה לא רק לפתור בעיות בדרך חדשה, אלא לזהות בעיות והזדמנויות שקודם כלל לא ראתה.

איך זה יכול להיראות על רצפת הייצור?

נחשוב על מפעל תעשייתי שמייצר מוצרי בנייה, ובתהליך הייצור שלו נוצרים עודפים שאינם מתאימים לשימוש חוזר בקו הייצור הקיים. מנקודת מבט תעשייתית מסורתית, מדובר בבעיה תפעולית וסביבתית: חומר גלם מבוזבז, עלויות פינוי והטמנה, ואולי גם אובדן הזדמנות כלכלית. צוות חדשנות תעשייתית עשוי לחפש דרך למחזר את החומר, להחזיר אותו לתהליך הייצור או לפתח ממנו מוצר חדש.

עכשיו נוסיף לחשיבה גם את נקודת המבט של החדשנות החברתית. באזור שבו פועל המפעל מתגוררים אנשים המתקשים להשתלב בשוק העבודה. האם אפשר לפתח סביב חומר הגלם הזה קו ייצור חדש, המבוסס על מודל הכשרה ותעסוקה מותאם? האם ניתן לשלב בתכנון המיזם ארגונים המתמחים בשיקום תעסוקתי ובהכשרה מקצועית? האם אפשר לעצב תפקידים ותהליכי עבודה שיאפשרו לאנשים הללו להשתלב ולהתקדם לאורך זמן?

החיבור הזה עשוי לייצר ערך משולש:

  • ערך עסקי: פיתוח מוצר חדש, פתיחת שוק ומקור הכנסה נוסף.
  • ערך סביבתי: ניצול יעיל יותר של חומרי גלם, צמצום הטמנה וקידום כלכלה מעגלית.
  • ערך חברתי: יצירת הזדמנויות תעסוקה, פיתוח כישורים והרחבת ההשתתפות הכלכלית.

אבל שימו לב לדבר נוסף: המפעל אינו נדרש להמציא את עצמו מחדש. הוא עדיין עוסק בייצור, משתמש בידע ובתשתיות הקיימים שלו, ופועל בתחום ליבת הפעילות העסקית שלו. החדשנות עשויה להיות דווקא בשילוב החדש בין המשאבים הללו, מודל עסקי חדש ודרך אחרת להתמודד עם צורך חברתי. כמובן, יצירת תעסוקה לאוכלוסייה מודרת אינה כשלעצמה הוכחה לחדשנות חברתית. החידוש החברתי עשוי להימצא במודל ההכשרה, באופן ארגון העבודה, בשותפות בין המפעל לגורמים החברתיים או ביצירת מסלולי התקדמות שלא היו קיימים קודם.

כשהערכים השונים מחזקים זה את זה

האפשרות המרתקת ביותר היא לא רק לייצר שלושה סוגי ערך במקביל, אלא ליצור ביניהם קשרים מחזקים. לדוגמה, ההכשרה המקצועית יכולה לשפר את איכות העבודה ואת תפוקת קו הייצור. הצלחת המוצר בשוק יכולה לממן הרחבה של מערך ההכשרה והתעסוקה. הרחבת הייצור יכולה להגדיל את ניצול חומרי הגלם שאחרת היו נשלחים להטמנה. במצב כזה, יצירת ערך חברתי וסביבתי אינה רק תוצאה נלווית של הפעילות העסקית. היא משתלבת במנגנון שיוצר את הערך העסקי, ולהפך. אפשר לחשוב על זה כעל לולאת ערך, שבה הצלחה בממד אחד תורמת להצלחה בממדים האחרים. זו אינה תוצאה מובטחת, וגם לא תנאי הכרחי לכל מיזם עסקי-חברתי. לעיתים יהיו מתחים בין המטרות העסקיות, החברתיות והסביבתיות, ונצטרך להתמודד איתם במפורש. אבל כאשר מצליחים לבנות קשרים מחזקים כאלה, הם עשויים להפוך למקור חשוב של קיימות ושל יתרון תחרותי.

שילוב חדשנות חברתית ותעשייתית

הזדמנות לחדשנות שצומחת מתוך הארגון

אולי הדבר המעניין ביותר במפגש הזה הוא שהוא אינו מחייב בהכרח השקעות עתק במו”פ, המצאת טכנולוגיות חדשות או כניסה לתחומים עסקיים זרים. לעיתים ההזדמנויות נמצאות ממש מתחת לאף. אנשי הייצור מכירים את התהליכים ואת המשאבים שאינם מנוצלים. אנשי הפיתוח מכירים את היכולות הטכנולוגיות. אנשי השיווק מבינים את השווקים ואת צורכי הלקוחות. אנשי משאבי האנוש מכירים את האתגרים התעסוקתיים. ולגורמים חברתיים שמחוץ לארגון יש ידע על צרכים, אוכלוסיות וחסמים שהחברה אינה מכירה בהכרח. מה יקרה אם נביא את כולם לחשוב יחד על פיתוח מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשים?

זוהי הזדמנות ליזמות עסקית-חברתית פנים-ארגונית: תהליך שיטתי שבו עובדים ומנהלים רותמים את הידע, המשאבים והיכולות של החברה כדי לפתח הזדמנויות עסקיות המייצרות גם ערך חברתי וסביבתי. חשוב להדגיש: לא כל בעיה חברתית היא הזדמנות עסקית, ולא כל רעיון חברתי יכול להפוך למודל רווחי. צריך לבחון את הביקוש למוצר, את ההיתכנות הכלכלית והתפעולית, את היכולת הארגונית ואת הערך החברתי האמיתי שעתיד להיווצר. אבל בלי להרחיב את אופן החשיבה שלנו, ייתכן שחלק מההזדמנויות האלה כלל לא יגיעו לשלב הבחינה.

הגיע הזמן לשאול שאלות אחרות

התעשייה אינה צריכה להפסיק לחשוב על יעילות, צמיחה ורווחיות כדי ליצור ערך חברתי. היא גם אינה צריכה להסתפק בתרומות, בהתנדבות עובדים ובפעילויות אחריות תאגידית שמתקיימות לצד הפעילות העסקית. היא יכולה לבחון כיצד האתגרים החברתיים והסביבתיים שסביבה עשויים להפוך למקור של חדשנות עסקית, וכיצד היכולות העסקיות שלה יכולות לספק להם פתרונות. לשם כך כדאי להחליף את השאלה המסורתית, “כיצד החברה שלנו יכולה לתרום לחברה?”, בשאלה נוספת: “אילו הזדמנויות עסקיות חדשות יכולות להיפתח בפנינו אם נסתכל על האתגרים החברתיים שסביבנו דרך היכולות, הידע והמשאבים שכבר קיימים בארגון?”

המפגש בין חדשנות תעשייתית לחדשנות חברתית אינו מבטיח שכל רעיון יהפוך להצלחה עסקית וחברתית. אבל הוא יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו מזהים הזדמנויות. ולעיתים, החדשנות המשמעותית ביותר מתחילה לא בתשובה חדשה, אלא בשאלה שלא חשבנו לשאול.

עוד מהבלוג

לכל הפוסטים
מבשיל או נושר מהעץ? ביקורת לדו״ח ה-GIIN
מאמר7 דק׳ קריאה

מבשיל או תיכף נופל מהעץ?

המספר בכותרת הדו״ח החדש של ה-GIIN הוא החלק הפחות אמין בדו"ח, ודווקא ממצאי ההתפלגויות, שזוכים לפחות תשומת לב, הם האינפורמטיביים ביותר

המודל העסקי של Xbox Adaptive Controller
מיני-קייס 48 דק׳ קריאה

ההאקתון שכמעט נגנז

איך הצליח רעיון של עובדים, ללא תחזית מכירות מבוססת, להפוך למוצר מסחרי של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם? כך פיתחה מיקרוסופט את ה־Xbox Adaptive Controller